חאג' נ' טיולי דניאל בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד, בהתאם להחלטה מיום 29/5/12.

דיון בבקשה התקיים בפני היום. במעמד זה נחקר המשיב על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

2.המשיב טען בתצהיר התומך בבקשה למתן צווי עיקול זמניים, כי בין השנים 2009 ל-2011 סיפק למבקשת שירותי חשמל ומזגנים לאוטובוסים, בסכום כולל של 25,347.66 ₪. לטענתו, למרות פניות רבות לתשלום החוב, המבקשת לא שילמה, אף על פי שהמשיב הסכים להפחית מהחוב סכום של 4,500 ₪ כנגד הבטחת המבקשת לשלמו. עוד טוען המשיב, כי על פי דו"ח בי.די.איי. מתברר כי כנגד המבקשת מתנהלים הליכים רבים בבית המשפט וקיים חשש ממשי להכבדה על ביצוע פסק הדין.

3.המבקשת הגישה בקשה לביטול העיקולים אותם תמכה בתצהיר מנהלה. לטענת המבקשת, אשר בינתיים הגישה גם כתב הגנה מפני התביעה, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בשל התקנת רכיבים משופצים באוטובוסים שלה. לטענת המבקשת, המשיב לא טרח לצרף לתביעתו את החשבוניות הקשורות לעבודות שבעטיין המחלוקת, אלא הסתמך על כרטסת חסרה. לטענת המבקשת, מגיעים לה זיכויים בגין אותן חשבוניות שבמחלוקת, העולים על סכום התביעה.

עוד נטען בתצהיר מנהל המבקשת, כי מדובר בחברת הסעות פעילה מאז 1988 אשר לה עשרה אוטובוסים ועשרות מיניבוסים ורכבים אחרים, היא מעסיקה כ- 50 עובדים ומנהלת מחזור של כמיליון וחצי ₪ בחודש, יש לה מסגרות אשראי גדולות והיא נותנת שירותים למוסדות גדולים, כולל מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות. לטענת המבקשת, הדו"ח שצורף לבקשת המשיב אינו משקף את המצב העדכני. התביעות אשר פורטו בדו"ח, למעט חמש תביעות בבית הדין לעבודה, סולקו לפני שנים רבות, ואף אלו שנותרו הינן תביעות בסכומים נמוכים. כן היא טוענת כי חלק מתיקי ביהמ"ש שנסגרו באותו דו"ח הינם תיקים שבהם היא התובעת ותיקים אחרים הינם תיקי תביעות שהוגשו נגדה בגין נזקי רכוש ותאונות דרכים שונות, להן קיים כיסוי ביטוחי מלא. לטענת המבקשת, היקף נכסיה גדול ואין כל חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. אחד המחזיקים שקיבל לידיו את צו העיקול (מועצה אזורית משגב) השיב בחיוב ביחס למלוא סכום העיקול, עובדה שמלמדת על קלות הגבייה של סכום התביעה.

4.מחקירת המשיב עלה, כי אכן, דו"ח היתרות שצורף לכתב התביעה אינו משקף את כל הפעילות בין הצדדים, אלא אך ורק את החשבוניות שלא שולמו. המשיב אישר, כי למרות שהדבר אינו מופיע בדו"ח היתרות שצורף לכתב התביעה, הרי שבמהלך שנת 2010 הזמינה המבקשת ממנו עבודות רבות ושילמה את תמורתן. כן התברר מהחקירה, כי המשיב אינו יודע פרטים עדכניים אודות התביעות שנזכרו בדו"ח שצורף לבקשה למתן צו עיקול, מאחר ולא בירר זאת, וכי הגיע למשיב מידע אודות קשיים כלכליים של המבקשת מגורמים אותם הוא לא רצה לחשוף.

המשיב ויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

5.כידוע, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כמה דרישות, שרק בהתקיימן יינתן צו עיקול זמני:

א.הדרישה הקבועה בתקנה 362(א), וחלה על כלל הסעדים הזמניים, לכך שביהמ"ש ישתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה.

ב.הדרישה הקבועה בתקנה 374(ב), ונוגעת ספציפית לסעד העיקול הזמני, להתקיימות חשש סביר לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצועו של פסק הדין.

ג.הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(1), לכך ש"מאזן הנוחות" יצדיק מתן הסעד הזמני, דהיינו - הנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם במתן הסעד הזמני.

ד.הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(2) - דרישת תום הלב בבקשת הסעד הזמני, והיות הסעד המבוקש צודק וראוי בנסיבות העניין.

6.באשר לדרישה הראשונה, הבאת ראיות מהימנות לכאורה באשר לקיומה של עילת תובענה, נראה כי היה בחקירת המשיב כדי לפגוע במידה מסויימת בתשתית הראייתית שהוצגה בכתב התביעה ובתצהירו.

בעוד שמהתצהיר ניתן היה להבין, כי בין השנים 2009 ל- 2011 הוזמנו עבודות בסכום כולל שהוא כסכום התביעה, עבורו לא שילמה המבקשת דבר, הרי שמתברר לאחר החקירה, כי היו עבודות רבות נוספות, אשר תמורתן שולמה, ואילו המשיב פירט במסמכי התביעה רק חשבוניות שלא שולמו. המשיב אישר, כי היתה מחלוקת בנושא מסויים (אם כי אישר קיומה של מחלוקת בעניין אלטרנטורים שהתקין, אך לא בעניין סטרטרים). המשיב לא צירף לכתב התביעה את החשבוניות שבעניינן נתגלעה המחלוקת.

בשלב זה נראה, איפוא, כי מסכת התביעה נסמכת על נתונים לא מלאים, וספק אם הבקשה מקיימת את התנאי הראשון למתן צווי עיקול זמניים, כאמור לעיל.

7.עיקר הקושי של הבקשה נובע, עם זאת, מרכיב ההכבדה על ביצוע פסק הדין. בעניין זה נטל ההוכחה על מבקש העיקול, ולאחר שאני בוחנת את הנתונים שהובאו מזה ומזה, אין לי אלא לקבוע, כי המשיב לא עמד בנטל זה.

מבלי להכריע באשר לכוחו הראייתי של הדו"ח שצורף לבקשה, הרי שהוברר כין אין למשיב מידע ממשי מעבר לאמור באותו דו"ח, בו צויינו פרטיהן של תביעות שונות, רובן בסכומים קטנים יחסית, שבחלקן הוגשו לפני שנים. לעומת זאת, תצהיר מנהל המבקשת, בו הוצהר כי למעט חמש תביעות בבית הדין לעבודה, ותביעות בגין נזקי רכוש מבוטחים, לא נותרו תביעות פתוחות נגד החברה – עומד בעינו, בהעדר חקירה נגדית.

המבקשת הצהירה על פעילות מסחרית בקנה מידה גדול, וכאמור דברים אלו לא נסתרו, בהעדר חקירה נגדית של מנהל המבקשת, או ראיות ממשיות מטעם המשיב. חיזוק לטענת המבקשת, כי אין כל קושי לגבות ממנה את מלוא סכום התביעה, ככל שיינתן נגדה פסק דין בעתיד, ניתן אכן למצוא בעובדה שאחד המחזיקים (מתוך רשימה של מספר גופים שעימם עובדת המבקשת), כבר עיקל תחת ידיו את מלוא סכום צו העיקול.

עולה, איפוא, כי המשיב לא הוכיח קיומו של חשש להכבדה, ואילו המבקשת אף הציגה עובדות שיש בהן כדי להסיר קיומו של חשש כזה.